החלטה בתיק ו"ע 2758-02-10 - פסקדין

1.       לפנינו טענה מקדמית של המשיבה, במסגרת עררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ('החוק'), שלפיה מנועים עיזבונותיהם של מי שהגישו בעודם בחיים בקשות לפי החוק, אשר נדחו - לערור על החלטות הדחייה, בשל חלוף השנים מאז נפטרו המבקשים, ופקיעת תכליתו של החוק למתן תגמול אישי, שאינו עובר בירושה, לניצולי השואה [סעיף 23 בחוק].

2.       בטיעוניו המשלימים להדיפת הטענה המקדמית הנדונה העלה ב"כ העוררים 1­-4, עו"ד דוד ידיד, בין השאר, טענה מקדמית כפולה, שגובתה באסמכתאות רבות, נגד הטענה המקדמית של המשיבה, כלהלן:

3.       ראשית - המשיבה בפועל לא נהגה, במקרים רבים שאוזכרו ושהודגמו בטיעון ובנספחיו, להעלות את הטענה המקדמית האמורה, חרף הפרשנות התכליתית הנטענת בתגובת המשיבה. יוטעם כי אין מדובר בשגגה שבהיסח-הדעת מצד המשיבה; בשים לב להודעתה המפורשת מיום 24.11.08, בעניין וע 969/08, בדבר חזרתה מטענה זו, לאחר התייעצויות פנימיות. לפיכך אין מקום להעלותה כעת, משיקולים הנחזים כזרים.

4.       שנית - טענתה המקדמית הנדונה של המשיבה כבר הועלתה ונדחתה זמן קצר לפני העלאתה החוזרת בהליכים שבכותרת; זאת בעניין וע 20735-11-09, בהחלטת וועדת העררים בראשות השופט מוקי לנדמן מיום 20.7.10, שעליה לא הוגש ערעור.

5.       המשיבה לא התייחסה כלל בתגובתה לטענה מקדמית נגדית זו של עו"ד ידיד (לרבות בעניין השיקולים הזרים שיוחסו לה!).

6.       המשיבה הנה רשות מינהלית, ואין היא רשאית לנהוג בחוסר שוויוניות כלפי המבקשים והעוררים. בהיעדר טעם טוב להבחנה - זכאים כולם בשווה ליחס המקל ביותר שהמשיבה נוהגת לפיו עם מי מן המבקשים והעוררים; בכפוף לכל דין.

7.       לפיכך; קרי: מטעמי הטענה המקדמית הנגדית, שלא באה עליהם תגובה וממילא לא נסתרו - דין הטענה המקדמית של המשיבה להידחות על הסף.

8.       דין הטענה המקדמית של המשיבה, והפרשנות התכליתית שהמשיבה טוענת לה בתגובתה, להידחות גם לגופן.

9.       התגמול לנכי רדיפות הנאצים אינו רק בגדר גמלה סוציאלית. זהו גם פיצוי בעל מעמד של זכות קניינית. מחד-גיסא, מדובר בגמלה סוציאלית שמדינת ישראל מעניקה לניצולי השואה, מתוך סולידאריות חברתית עם סבלם המיוחד והכרה בצרכיהם המיוחדים; ומאידך גיסא - מדובר במעין 'פיצויי-הפקעה' של הזכות לפיצוי לפי חוק הפיצויים הגרמני, אשר הופקעה בידי ממשלת ישראל מניצולי השואה שעלו לישראל עד 1.10.53 במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה [בג"ץ 5263/94 א ברהם הירשזון נ' שר האוצר מיום 29.2.96, פסקה 8 בפסק-דינו של המשנה-לנשיא ש' לוין].

10.   בית המשפט העליון קבע כי תשלום למפרע ממועד הגשת התביעה - מהווה פשרה ראויה בין תשלום למפרע ממועד הנרדפות לבין תשלום מכאן-ולהבא [רע"א 2620/07 הרשות המוסמכת נ' סטלה ארלזוב מיום 10.6.07, פסקה ז3]. ניתן לראות קביעה זו גם כנגזרת של אופיו הדואלי האמור של התגמול. כזכור - פיצויי נזיקין, או פיצויי הפקעה, המיטיבים זכות קניינית שנפגעה, משתלמים למפרע מקרות הנזק או ממועד ההפקעה; בעוד גמלאות סוציאליות, שתכליתן מענה לצרכים אקטואליים, משתלמות (בעיקרון) מכאן-ולהבא.

11.   הן שיקולים של רציפות ההליך המשפטי, שתחילתו בהגשת הבקשה לרשות המוסמכת וסופו-המעיד-על-תחילתו בפסק הדין החלוט באחרון הערעורים; והן שיקולי מדיניות, שלא לתמרץ שיהוי בהליכים במטרה לסכל זכאות - תומכים בתוצאה כי זכאותו של 'נכה' לפי החוק, שהגיש בקשה מוצדקת לתגמול, לא תקופח אם נפטר בטרם הוכרה זכאותו. לפיכך יוכלו יורשיו לממשה.

12.   על הסעד ללכת בעקבות הזכות. הזכות לתגמול נקבעה בחוק. מי שבעת הגשת הבקשה היה זכאי לתגמול לפי החוק - היה בעליה של זכות חוקית. זכות מהותית זו לא התפוגגה בשל טעותה של הרשות המוסמכת, אשר לא הכירה בה מלכתחילה; ואין בכך כלום אם טעות זו התבררה רק בחלוף מספר שנים, בעקבות פסק דין שהכריז על כך. מטעם זה זכאי 'נכה' לתגמול למפרע ממועד הגשת הבקשה הראשונית; אפילו נקבעה זכאותו לאחר הליכי ערעור שארכו שנים רבות.

13.   מאותו טעם, זכאי עזבונו של 'נכה' לתגמול שה'נכה' היה זכאי לו עד פטירתו, לרבות התגמול שהשארים זכאים לו לפי סעיף 11א בחוק; אפילו נתבררה הזכאות בהליך של ערר או ערעור אשר נוהל לאחר פטירת ה'נכה' על ידי יורשיו.

14.   לאור המקובץ, הטענה המקדמית של המשיבה נדחית גם לגופה.

15.   החלטה זו תחול, נוכח תוצאתה, גם על וע 27552-01-10 עז' אסתר אפרתי ז"ל, ועל וע 28394-01-10 עז' יצחק מימון ז"ל - הגם שבאותם עררים לא הוגשו טיעונים מטעם המשיבה, בניגוד להחלטה מיום 19.8.10 בעניין וע 27552-01-10; וממילא לא הוגשו טיעוני-תגובה מטעם עוררים אלו, המיוצגים על ידי עו"ד אשר פדלון.

16.   כל עורר יגיש למותב המכהן, תוך 30 יום, בקשה לקבוע את עררו לדיון לגופו; למעט העוררים 3­-4, אשר רשאים להגיש למותב זה, תוך 30 יום, בקשות למתן פסק דין על יסוד העדויות בעניינם אשר נשמעו לפנינו.

17.   המזכירות תקבע תזכורות פנימיות למותבים הרלבנטיים בהתאם; ו"תשתול" החלטה זו בכל אחד מן התיקים שבכותרת.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"א, 19 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

השופט  שלמה פרידלנדר - יו"ר; עו"ד אראלה עפרון - חברה ; ד"ר נעמי עפרון - חברה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: